במאמץ לפנות לקוראים הצעירים יותר – במיוחד נערות מתבגרות – DC הקים שורה חדשה של רומנים גרפיים תחת דיו DC. הראשון שבהם, Teen Titans: Raven מאת קמי גרסיה, היה התחלה יוצאת מן הכלל. החדש ביותר, קוד האורקל מאת מאריקה נייקמפ והאמנות ממנואל פרטאנו, אפילו טוב יותר. למרות שזה באופן מוזר לא נושא את חותמת הדיו, אבל במקום זאת רומנים גרפיים של DC למבוגרים צעירים, זה מרגיש כאילו הוא שייך באותו עולם כמו רייבן. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שקוד אורקל הוא הרבה יותר מבוסס במציאות.
קוד Oracle הוא כותרת DC האידיאלית עבור Marieke Nijkamp
(תמונה: Oracle Code, מאת Marieke Nijkamp ו- Art of Manuel Preitano, DC Comics)
לפני שקראתי את קוד אורקל, קראתי ספר אחר של Marieke Nijkamp: כאן הוא מסתיים. הרומן נמצא ב”זמן אמת “, המתמקד בארבעה בני נוער במהלך ירי של 55 דקות בבית הספר. מעולם לא קראתי ספר צעיר למבוגרים שאינטנסיבי בחיי, וזה בגלל ש- Nijkamp לא מושך אגרופים. אם אתה חושב שהיא לא מוכנה ללכת למילה הנוספת הזו רק כדי לרסק את רוחך, היא כן. יש לו אלימות ברמת מבוגרים ומפחידה להפליא. אבל התלמידים מתמודדים עם המציאות הזו כל יום, כך שלא הולכים לרמה הזו של ריאליזם מתנשא על הקהל.
אבל היכולת להתחבר לאותנטיות של המצב אינה כוחה היחיד. ברברה גורדון היא אחת הדמויות המוגבלות הידועות ביותר בקומיקס, שנייה רק לפרופ ‘X ואולי דארדוויל. Nijkamp גם מזדהה כנכה. עד כמה שאני יכול לדעת (אחרי שלוש דקות של מחקר גוגל מגוחך), עם קוד אורקל, Nijkamp הוא הסופר הנכה הראשון שמספר סיפור ברברה גורדון. ולספר את הסיפור הזה היה חיוני לניקאמפ. כמו שאמרה בראיון ל- WeneedDiversityInbooks.org:
קוד Oracle הוא סיפור נכה מבחינה נכה. הרוב הגדול של צוות הדמויות נכה. הוא כולל כדורסל בכיסאות גלגלים וסלאלום דו -ממדי. זה מכתב אהבה לאורקל של ברברה גורדון, גיבור העל החיוני ביותר בגות’אם סיטי. (להילחם בי.) זה מושך מאוד את החוויות שלי כנער במתקן שיקום. זה סיפור שלא סתם חוקר ליקוי אלא גם חוגג אותו.
קוד אורקל נותן לנו גרסה חדשה של ברברה גורדון
(תמונה: Oracle Code, מאת Marieke Nijkamp ו- Art of Manuel Preitano, DC Comics)
לאורך כל הרומן הגרפי הזה ישנם שני שמות שלעולם לא תראו: ג’וקר ובאטמן. ניתן היה להסיר את הסיפור כולו מיקום גיבורי העל של DC. אנו מקבלים דברים כמו בובת רובין, ואנחנו רואים ילדים קוראים סיור אבדון ולובשים חולצות טריקו של רובוט. ויש את הקומיקס החיוג הגדול C לחתולים. אבל אין גיבורי על או פיקוח. במקום זאת, האופן בו מאריקה נייקמפ מטפלת במגבלות של ברברה בקוד אורקל היא הרבה יותר אמיתית. זה שודד קל שיורה בה כשהיא מנסה לעזור למישהו. לא הג’וקר.
באופן מוזר, זו אותה שיטה שג’וקר, הסרט, לקח. זה בכלל לא מוגדר בעולם גיבורי על, אבל אנחנו עדיין רואים את הדמויות האלה הופכות לאגו האלטר שלהן. ברברה גורדון היא עדיין אורקל. רק הפעם, Batgirl לא הגיעה ראשונה. זה משמעותי. אורקל הייתה תמיד זמנית, בלי קשר לכמה זמן ברברה נשארה בכיסא הגלגלים בקומיקס. היא תמיד הייתה תחילה בתגירל, ותמיד תהיה שוב בתגירל. ולגבי עולם גיבורי העל, זה בסדר. גייל סימון בחן את הנושא של ברברה להחזיר את יכולת ההליכה שלה בצורה נפלאה. אבל ב- Oracle Code, Marieke Nijkamp הופך את אורקל לזהות גיבורי העל היחידה שברברה צריכה. זה סוג הסיפור שאנחנו צריכים.
האמנות של מנואל פרטאנו בקוד אורקל אידיאלי לסיפור של מאריקה ניניקאמפ
(תמונה: Oracle Code, מאת Marieke Nijkamp ו- Art of Manuel Preitano, DC Comics)
ברברה גורדון מעולם לא נראתה הרבה יותר טבעית לסיפור. האמנות של פריטנו מרגישה כל כך טבעית לסיפור, עד שקל לשכוח שהאמן והסופר הם אנשים שונים. קוד אורקל הוא תעלומה, והאמנות משקפת זאת. זה עכור באזורים, מופשט באחרים. הסגנון הוא “נקי” לחלוטין רק בהתחלה ובסופו. בין לבין הוא משחק בתאורה ובעבודות קו – ובעיקר צללים. ועכשיו, כאשר מאריקה נינג’קאמפ ומנואל פרטאנו הכירו את עולמו של ברברה בקוד אורקל, זה יהיה פנטסטי לראות אותם לוקחים את הדמויות עוד יותר לעולם ההוא. עלינו לראות את סוג הגיבור שאורקל הופך להיות.
כיתה: זוג טוב של “כפפות פריצה”
(תמונה מוצגת: Oracle Code, מאת Marieke Nijkamp ו- Art מ- Manuel Preitano, DC Comics)